תשובה מהירה
# תשובה
תיק נוסטרו הוא חשבון השקעות בחו"ל המשמש סוחרים ישראליים. נכון לספטמבר 2026, אין איסור גורף על סחר בקריפטו בישראל, אך הפעילות מוסדרת כנכס לצורכי מס ודיווח. עם זאת, סחר בקריפטו בתיק נוסטרו עדיין כולל מרחבים רגולטוריים לא ברורים ודורש התייעצות משפטית.
נכון לספטמבר 2026, אין איסור גורף על סחר בקריפטו בישראל — אך השאלה האם מותר לסחור בקריפטו בתיק נוסטרו בישראל מורכבת הרבה יותר ממה שרוב הסוחרים מניחים. מטבעות דיגיטליים מוגדרים בישראל כ"נכס" לצורכי מס ולא כ"מטבע", ותיק נוסטרו הוא חשבון השקעות שבו גוף פיננסי סוחר למטרות רווח עצמי בהון שלו בלבד. הצומת בין שני אלה — קריפטו ונוסטרו — נמצאת בלב מחלוקת רגולטורית שמתפתחת בקצב מהיר, ושאת תשובתה המלאה לא תמצא בשום מקום אחר. בשנת 2025, היקף הפעילות בארבעת הגופים המורשים לסחר בנכסים דיגיטליים בישראל חצה 2.5 מיליארד שקלים עם יותר מ-250 אלף עסקאות — והשוק רק גדל. המדריך שלפניך נועד לתת לך תשובה ישרה, מדויקת ומעודכנת.
מה אומר החוק הישראלי על קריפטו בתיק נוסטרו?
תיק נוסטרו (Nostro, מלטינית: "שלנו") הוא חשבון השקעות שבו גוף פיננסי — בנק, בית השקעות או חברת פרופ טריידינג — מבצע פעולות מסחר בשמו הבלעדי ולמטרות רווח עצמי, תוך הפרדה מוחלטת מכספי לקוחות. כאשר מדובר בסחר בקריפטו בתוך תיק כזה, הרגולציה הישראלית אינה מגדירה איסור מפורש — אך גם אינה מעניקה "כרטיס ירוק" מפורש.
לפי עמדת רשות ניירות ערך הישראלית (ISA) ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, נכסים דיגיטליים נחשבים "נכס פיננסי" לכל דבר. המשמעות המעשית: כל גוף המעוניין לסחור בקריפטו — לרבות בתיק נוסטרו — כפוף לאותן דרישות רישוי, דיווח ואיסור הלבנת הון החלות על כל נותן שירות פיננסי. בתי משפט ורגולטורים בישראל טרם הכריעו במפורש בשאלת הקריפטו בתיק נוסטרו, אך ניתן להסיק מן ההלכה הכללית כי הפעילות מותרת — בתנאי שהחברה עומדת בכל דרישות הרישוי, ה-AML וה-KYC.
לפי רשות ניירות ערך הישראלית, כל גוף המספק שירותים בנכסים דיגיטליים חייב לפעול בהתאם לדרישות חוק ניירות ערך ותקנותיו, ולקבל אישורים מתאימים. נכון ל-2026, ארבעה גופים בלבד פועלים בישראל ברישיון מלא למתן שירות בנכס פיננסי מסוג מטבע וירטואלי, כשחמש בקשות נוספות נמצאות בשלבים מתקדמים.
האם מותר לסחור בקריפטו בתיק נוסטרו — מה שרשות שוק ההון קבעה ב-2026
הרגולציה הישראלית על קריפטו בתיק נוסטרו עברה שינוי דרמטי בשנת 2026. ביוני 2026 פרסמה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון תזכיר חוק חדש לרישוי, פיקוח ואכיפה על מנפיקי מטבעות יציבים ועל נותני שירותי קריפטו — מהלך שמטרתו ליצור ודאות עסקית תוך הגנה על הציבור ומניעת הלבנת הון.
ביולי 2026 פרסמה הרשות טיוטת חוזר המגדירה קריטריונים נוקשים לרישום מטבעות דיגיטליים למסחר על ידי בעלי רישיון בישראל. הדרישות כוללות:
- שווי שוק מינימלי של 500 מיליון דולר למטבע המועמד לרישום
- שהות בין 50 המטבעות המובילים בעולם במשך שישה חודשים רצופים לפחות
- רישום אצל לפחות חמישה גופים מפוקחים באיחוד האירופי או ניו יורק
- מבחני ביזור: גורם יחיד לא יחזיק יותר מ-15% מהמטבעות שבמחזור
- איסור מוחלט על מטבעות פרטיות כמו מונרו (XMR) וזיקאש (ZEC)
דרישות אלה חלות ראשית על גופים מורשים המציעים שירותי קריפטו לציבור — אך מהוות גם את מסגרת הייחוס עבור חברות פרופ טריידינג הרוצות לסחור בקריפטו בתיק הנוסטרו שלהן. חברת פרופ טריידינג המסחרת בקריפטו בהון עצמה, ללא מכירת שירות ישירה ללקוחות, עשויה לפעול בתנאים שונים — אך עדיין כפופה לחוקי AML ומיסוי.
תנאי ISA ורגולציה על קריפטו בתיק נוסטרו בישראל
כדי להבין את מלוא התמונה הרגולטורית לגבי האם מותר לסחור בקריפטו בתיק נוסטרו בישראל, יש להבחין בין שני מסלולים שונים:
מסלול 1: חברת פרופ טריידינג ישראלית
חברה ישראלית המנהלת תיק נוסטרו ומסחרת בקריפטו בהון עצמה כפופה ל: חוק ניירות ערך, חוק שירות בנכס פיננסי, ולצו למניעת הלבנת הון. היא אינה חייבת ברישיון "נותן שירות בנכס פיננסי מסוג מטבע וירטואלי" כל עוד אינה מספקת שירות ישיר לציבור — אך עליה לדווח על פעילותה לרשויות המס ולעמוד בדרישות AML.
מסלול 2: חברת פרופ טריידינג בינלאומית עם לקוחות ישראלים
חברות כמו FTMO, MyForexFunds, או SabioTrade — המציעות תיקי נוסטרו עם אפשרות מסחר בקריפטו — פועלות תחת רגולציה זרה. הסוחר הישראלי המקבל הון מחברה כזו ומסחר בקריפטו כפוף לחוקי המס הישראלי על הרווחים, ללא קשר לאיפה הפלטפורמה רשומה. חברות אלה עשויות לפעול ב"אזור אפור" מבחינת הרגולציה הישראלית.
| קריטריון | חברת נוסטרו ישראלית | חברת נוסטרו בינלאומית |
|---|---|---|
| פיקוח ISA/רשות שוק ההון | ישיר וחובה | עקיף / אזור אפור |
| רישיון קריפטו נדרש | תלוי בסוג הפעילות | לפי דין מדינת המוצא |
| מיסוי רווחים לסוחר ישראלי | חובה — עד 50% (עסקי) | חובה — עד 50% (עסקי) |
| דרישות AML/KYC | מחמירות ומלאות | חלות על הסוחר בישראל |
| הפרדת כספי לקוחות | חובה קשיחה | תלוי בחברה הספציפית |
| הון עצמי מינימלי לקסטודי | 2.5 מיליון ש"ח + 0.25% מנכסים | לפי רגולציה מקומית |
חברות המאפשרות מסחר בקריפטו בתיק נוסטרו — מי מאושר ומי לא
מסחר בקריפטו בתיק נוסטרו בישראל אפשרי בפועל דרך מספר ערוצים. חשוב להבחין בין חברות הפועלות תחת רגולציה מלאה לבין אלו הפועלות ברשת אפור.
בישראל עצמה, חברות כמו Bits of Gold, Bit2C ו-Altshuler Shaham Horizon פועלות תחת רישיון מלא של רשות שוק ההון ויכולות לספק שירותי קריפטו. Bits of Gold, לדוגמה, דיווחה על קפיצה של פי 6 במספר המבקרים באתר ב-2025 לעומת 2024, ועלייה של 62% בעסקאות — מה שמצביע על ביקוש אדיר לשירותי קריפטו מפוקחים בישראל.
בשוק הפרופ טריידינג הבינלאומי, חברות כמו FTMO ו-SabioTrade מציעות אפשרות לסחור בקריפטו במסגרת תיק הנוסטרו. הסוחר מקבל גישה להון בין 50,000 ל-200,000 דולר, מסחר בנכסים שונים כולל ביטקוין ואתריום, ומחלק את הרווחים עם החברה לפי יחס מוסכם. אם הסוחר חורג מגבולות ה-drawdown המוגדרים, החברה מבטלת את החשבון הממומן, והסוחר מאבד רק את דמי ההרשמה — בדרך כלל בין 100 ל-400 דולר בלבד.
דוגמה מעניינת לפעילות קריפטו בתיק נוסטרו ניתן למצוא בחברה הציבורית הישראלית טקטונה, הפועלת בתחום הבלוקצ'יין. פעילות המסחר האקטיבי שלה בנכסי קריפטו הניבה תשואה שנתית של כ-95% ברוטו בשנת 2025 — בעוד הביטקוין והאתריום עצמם הניבו תשואה שלילית באותה שנה. שווי יתרות נכסי הקריפטו של החברה עמד על כ-9.1 מיליון דולר. מדובר בהוכחה קיצונית לכוח המסחר האקטיבי בקריפטו — וגם לסיכוניו, שכן הכנסות החברה ירדו מ-6 מיליון דולר ב-2024 ל-2.4 מיליון דולר ב-2025.
לפירוט מלא של חברות נוסטרו בישראל 2026 — השוואה מלאה ואיך לבחור, כולל איזה חברות מאפשרות קריפטו בתיק הנוסטרו שלהן.
סיכונים משפטיים וחשבונאיים בסחר קריפטו בתיק נוסטרו בישראל
גם אם המסחר בקריפטו בתיק נוסטרו מותר מבחינה עקרונית, הסיכונים המשפטיים והחשבונאיים הם ממשיים ומשמעותיים. כל סוחר ישראלי הפעיל בתחום זה חייב להכיר אותם לפני הכניסה.
מיסוי קריפטו בתיק נוסטרו — כמה תשלמו בפועל?
זהו הנושא הכי פחות מכוסה בכל המאמרים הקיימים, ואנחנו נענה עליו כאן במפורט. מטבעות דיגיטליים מוגדרים בישראל כ"נכס", ולכן כל פעולת מימוש — מכירה, המרה בין קריפטו לקריפטו, ואף שימוש בקריפטו לתשלום — מהווה אירוע מס.
עבור משקיע פרטי: מס רווחי הון בשיעור 25% (ריאלי).
עבור פעילות עסקית (כגון מסחר יומי אקטיבי בנוסטרו): מס הכנסה לפי מדרגות שוליות — עד 50%.
עבור כרייה (Mining): מסווגת כפעילות עסקית, חייבת בגובה מס שולי.
הנקודה הקריטית: ברגע שפעילות הקריפטו מסווגת כ"עסקית" — כפי שקורה כמעט בוודאות כאשר מדובר בסוחר פרופ המקבל הון מחברת נוסטרו ומסחר יום-יומי — חובת המס עולה מ-25% לעד 50%. ההכנסה מחולקת עם חברת הנוסטרו לפי היחס המוסכם (בדרך כלל 70-80% לסוחר), אך חלקו של הסוחר חייב במס הכנסה מלא.
אתגר הבנק: להכניס את הכסף לישראל
אחת הבעיות הפרקטיות הגדולות ביותר שסוחרי נוסטרו בקריפטו מתמודדים איתה היא הכנסת הרווחים לחשבון בנק ישראלי. הבנקים בישראל דרשו עד לאחרונה תיעוד נרחב ורטרואקטיבי על מקור כספי קריפטו. בנק ישראל מקדם (יולי 2026) הקלות משמעותיות: טיוטת אסדרה חדשה מציעה לבטל את חובת הבירור האוטומטית על העברות מעל 100 אלף שקל בשנה, ומנחה בנקים לפעול על פי פרופיל סיכון של כל עסקה. עוד נקבע כי בנקים לא יוכלו לסרב לתת שירות רק בשל מקור הפעילות בקריפטו — אך עדיין נדרש תיעוד מלא של היסטוריית העסקאות.
בנוסף, ברגע שמטבע דיגיטלי הומר לכסף רגיל (שקלים/דולרים) ועבר דרך חשבונות בנק מפוקחים, הבנק לא יידרש להמשיך ולעקוב אחר מסלולו — הקלה משמעותית מבחינת הסוחרים.
Travel Rule וחובות AML
חוק איסור הלבנת הון חל במלואו על פעילות בקריפטו בתיק נוסטרו. ה-"Travel Rule" — כלל בינלאומי המחייב העברת מידע על מקור ויעד העברות קריפטו מעל סכום מסוים — פועל גם בישראל. ב-2026 הורחב הצו גם למוסדות לגמילות חסדים. כל גוף הפעיל בתחום חייב לתעד: זהות הצדדים לעסקה, מקור הכספים, וייעודם.
דרישות הון ורישוי: מה צריך כדי לסחור בקריפטו בתיק נוסטרו בישראל כחוק?
ההבנה המדויקת של דרישות הרישוי היא חיונית לכל מי ששוקל לסחור בקריפטו בתיק נוסטרו בישראל. לפי תקנות 2026:
- גופים המספקים שירותי משמורת (Custodial Services) נדרשים להציג הון עצמי נזיל של לפחות 2.5 מיליון שקלים, בתוספת 0.25% מסך נכסי הלקוחות המנוהלים
- הפרדת כספים מוחלטת: חובה קשיחה להפריד בין הון החברה לנכסי הלקוחות — חסינות מנושים ואיסור שימוש בנכסי לקוחות
- יישור קו עם MiCA: הרגולציה הישראלית מאמצת תקנים האירופאיים של ה-MiCA (Markets in Crypto-Assets)
- דרישות KYC: הכר את לקוחך — דרישה מוחלטת לזיהוי מלא של כל לקוח
חשוב להבין: חברת פרופ טריידינג שאינה מספקת שירותי קריפטו לציבור הרחב, אלא רק מסחרת בקריפטו בהון עצמה (תיק נוסטרו טהור), אינה בהכרח נדרשת לרישיון "נותן שירות בנכס פיננסי מסוג מטבע וירטואלי". עם זאת, עליה לדווח על פעילותה ולעמוד בכל דרישות המס וה-AML. כדאי להתייעץ עם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לפני כניסה לפעילות כזו.
מאור גנימה, מנטור מסחר יומי ונוסטרו בעל ניסיון של למעלה מ-6 שנים, מדגיש בהדרכותיו כי הבנת הרגולציה היא תנאי מוקדם להצלחה בתחום — ולא רק נושא לרואה החשבון. כחלק מתכנית ה-Roadmap של Addiction2Success, מאור גנימה מלמד את היבטי הרגולציה והמיסוי הייחודיים לסוחרי נוסטרו ישראלים.
תחזית עתידית: לאן פונה הקריפטו בתיקי הנוסטרו הישראלי?
הסימנים ב-2026 מצביעים על מגמה ברורה: ישראל נעה לעבר הסדרה ופתיחה של שוק הקריפטו — לא סגירתו. מספר נתונים תומכים בתחזית אופטימית זו:
ביקוש עצום: בשנת 2025, יותר מ-98% מלקוחות הקריפטו המורשים בישראל היו לקוחות פרטיים, ומעל 70% היו לקוחות חוזרים. הביטקוין ריכז כמחצית מהיקף הפעילות, ואתריום כרבע. הביקוש קיים — הרגולציה פשוט צריכה להדביק.
השקעות זרות: ההשקעות הזרות הישירות בישראל הסתכמו בכ-26.2 מיליארד דולר בשנת 2025 — זינוק של 78% לעומת 14.8 מיליארד דולר ב-2024. חלק ממגמה זו קשור ישירות להתמקצעות הרגולציה הפיננסית הישראלית.
שוק ההון הכללי: מדד ת"א 125 זינק מעל 50% ב-2025, ומחזור המסחר היומי הממוצע במניות זינק ב-67% — מ-595 מיליון דולר ב-2024 לכ-997 מיליון דולר ב-2025. כ-200 אלף חשבונות מסחר חדשים נפתחו על ידי משקיעים פרטיים ב-2025 בלבד. זה שוק שגדל — וקריפטו הוא חלק מהצמיחה.
הכוון הרגולטורי: ישראל מיישרת קו עם תקני MiCA האירופאיים ועם גישת ה-FATF הבינלאומית. המשמעות היא שסביבת הרגולציה תמשיך להתמסד ולהפוך לצפויה יותר — מה שייטב לסוחרי נוסטרו המחפשים ודאות משפטית.
אם אתם שוקלים לבחון את מבחן נוסטרו — כל מה שצריך לדעת כדי לעבור 2026 ורוצים להבין אם קריפטו הוא הכלי המתאים לאסטרטגיה שלכם, הכירו את הנוף המלא לפני שאתם קופצים.
המסע לבנק: איך להכניס רווחי קריפטו מנוסטרו לבנק ישראלי בצורה חוקית
זהו הנושא שאף מאמר אחר לא מכסה כראוי — ומאור גנימה ב-addiction2success.co.il מזהיר עליו שוב ושוב: לסחור ולהרוויח זה קל יחסית; להוציא את הכסף מחשבון נוסטרו לבנק ישראלי זה עסק אחר לגמרי.
כדי להכניס רווחי קריפטו מתיק נוסטרו לחשבון בנק ישראלי ללא בעיות, יש להיות מוכנים עם:
- תיעוד מלא של כל עסקה: תאריכי רכישה ומכירה, שערי המטבע, כמויות, ואישורי הפלטפורמה
- היסטוריית חשבון הנוסטרו: הורידו דפי חשבון מלאים מחברת הפרופ טריידינג
- הסכם עם החברה: העתק הסכם הסוחר המסביר את מודל הרווחים
- חוות דעת רואה חשבון: הבנקים דורשים לעיתים קרובות חוות דעת מקצועית על מקור הכספים
- דיווח מלא למס הכנסה: אם מסחרתם דרך ברוקר זר, יש להגיש דוח שנתי
עם תיעוד מלא ותקין, ולאחר הקלות בנק ישראל מיולי 2026, הבנקים לא יוכלו לסרב לקבל את הכספים רק בשל מקורם בקריפטו. הם יפעלו לפי פרופיל הסיכון של כל עסקה ספציפית — לא לפי חסם אוטומטי.
לייעוץ מותאם אישית בנושא, קבוצת הווטסאפ של מאור גנימה מציעה מענה ממוחד לסוחרי נוסטרו ישראלים — כולל שאלות על רגולציה, מיסוי ואופן הוצאת הרווחים לבנק.
שאלות נפוצות
האם מותר לסוחר ישראלי לסחור בקריפטו בתיק נוסטרו דרך חברה זרה?
כן, זה מותר מבחינה עקרונית — אך הסוחר הישראלי נותר אחראי מלא לדיווח על הכנסותיו לרשויות המס הישראליות. חברות פרופ טריידינג בינלאומיות כמו FTMO או SabioTrade אינן כפופות לרגולציה הישראלית, אך הסוחר הישראלי חייב לדווח על כל רווח שנצמח לו, ללא קשר למדינת ההתאגדות של החברה. חשוב לבחור חברה בינלאומית מפוקחת ובעלת מוניטין כדי להגן על עצמכם מסיכון של חברה לא אמינה. אכן, ייתכן שפעילות זו נמצאת ב"אזור אפור" מבחינת הרגולציה הישראלית, ולכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין מסחרי לפני תחילת הפעילות.
באיזה שיעור מס ישלם סוחר ישראלי על רווחי קריפטו מתיק נוסטרו?
ברוב המקרים, רווחים מסחר קריפטו פעיל בתיק נוסטרו יסווגו כ"פעילות עסקית" ויחויבו במס הכנסה לפי מדרגות שוליות — עד 50%. זאת בניגוד לשיעור של 25% הנהוג על רווחי הון למשקיע פרטי. הסיבה: מסחר יומי אקטיבי, תדירות גבוהה של עסקאות, ושיטתיות — כולם מסמנים לרשות המסים פעילות עסקית ולא השקעה פסיבית. חשוב לתעד היטב את כל העסקאות ולהגיש דוח שנתי מדויק. ייתכנו מקרים גבוליים שבהם רואה חשבון מנוסה יוכל לטעון לטובת שיעור מס רווחי הון — אך אל תבנו על זה מבלי לקבל חוות דעת מקצועית.
אילו מטבעות קריפטו מותר לסחור בהם בישראל בתיק נוסטרו?
לפי טיוטת החוזר של רשות שוק ההון מיולי 2026, רק מטבעות עם שווי שוק של לפחות 500 מיליון דולר, השייכים ל-50 המטבעות המובילים בעולם במשך שישה חודשים רצופים, ורשומים אצל לפחות חמישה גופים מפוקחים באיחוד האירופי או ניו יורק — מאושרים לסחר על ידי גופים מורשים בישראל. מטבעות פרטיות כמו מונרו (XMR) וזיקאש (ZEC) אסורים לחלוטין. בפועל, ביטקוין ואתריום — שמהווים כ-75% מהיקף הפעילות בישראל ב-2025 — הם הנכסים הסחירים הבטוחים ביותר מבחינה רגולטורית.
מה ההבדל בין תיק נוסטרו לחשבון קריפטו רגיל?
תיק נוסטרו הוא חשבון של גוף פיננסי שמסחר בהון עצמו — לא בכספי לקוחות. בחשבון קריפטו רגיל, המשקיע סוחר בכספו שלו. בתיק נוסטרו, הסוחר מקבל גישה להון גבוה יותר (50,000 עד 200,000 דולר בדרך כלל) ומסחר בכסף של החברה, תוך שיתוף ברווחים לפי יחס מוסכם. היתרון: חשיפה להון גדול ללא סיכון אישי מעבר לדמי ההרשמה (100-400 דולר). החיסרון: אתם כפופים לכללי הסיכון של החברה, ורווחיכם חייבים במס הכנסה מלא כפע
האם מותר לסוחר ישראלי לסחור בקריפטו בתיק נוסטרו דרך חברה זרה?
כן, זה מותר מבחינה עקרונית — אך הסוחר הישראלי נותר אחראי מלא לדיווח על הכנסותיו לרשויות המס הישראליות. חברות פרופ טריידינג בינלאומיות כמו FTMO או SabioTrade אינן כפופות לרגולציה הישראלית, אך הסוחר הישראלי חייב לדווח על כל רווח שנצמח לו, ללא קשר למדינת ההתאגדות של החברה. חשוב לבחור חברה בינלאומית מפוקחת ובעלת מוניטין כדי להגן על עצמכם מסיכון של חברה לא אמינה. אכן, ייתכן שפעילות זו נמצאת ב"אזור אפור" מבחינת הרגולציה הישראלית, ולכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין מסחרי לפני תחילת הפעילות.
באיזה שיעור מס ישלם סוחר ישראלי על רווחי קריפטו מתיק נוסטרו?
ברוב המקרים, רווחים מסחר קריפטו פעיל בתיק נוסטרו יסווגו כ"פעילות עסקית" ויחויבו במס הכנסה לפי מדרגות שוליות — עד 50%. זאת בניגוד לשיעור של 25% הנהוג על רווחי הון למשקיע פרטי. הסיבה: מסחר יומי אקטיבי, תדירות גבוהה של עסקאות, ושיטתיות — כולם מסמנים לרשות המסים פעילות עסקית ולא השקעה פסיבית. חשוב לתעד היטב את כל העסקאות ולהגיש דוח שנתי מדויק. ייתכנו מקרים גבוליים שבהם רואה חשבון מנוסה יוכל לטעון לטובת שיעור מס רווחי הון — אך אל תבנו על זה מבלי לקבל חוות דעת מקצועית.
אילו מטבעות קריפטו מותר לסחור בהם בישראל בתיק נוסטרו?
לפי טיוטת החוזר של רשות שוק ההון מיולי 2026, רק מטבעות עם שווי שוק של לפחות 500 מיליון דולר, השייכים ל-50 המטבעות המובילים בעולם במשך שישה חודשים רצופים, ורשומים אצל לפחות חמישה גופים מפוקחים באיחוד האירופי או ניו יורק — מאושרים לסחר על ידי גופים מורשים בישראל. מטבעות פרטיות כמו מונרו (XMR) וזיקאש (ZEC) אסורים לחלוטין. בפועל, ביטקוין ואתריום — שמהווים כ-75% מהיקף הפעילות בישראל ב-2025 — הם הנכסים הסחירים הבטוחים ביותר מבחינה רגולטורית.
רוצה לדעת יותר? הצטרף לקבוצת הווטסאפ שלנו
קבל עדכונים, טיפים ותכנים בלעדיים ישירות למכשיר שלך
ההכשרה המלאה של מינוף פיננסי מלווה אתכם מהיסודות ובשיטת ICT / Smart Money ועד מסחר על תיק מימון חיצוני (נוסטרו).